הגברת הייתה בקפלה כשהגעתי. היא לבושה כמו גבירת החסד, אבל היו לה רבות ורדים סביבה. אמרה: "באתי להעניק שבחים ותודה לישו, בני. בתי, היום מבקשת מאתך פעם נוספת, שהבנות שלי ייתנו את הסכמתן לאהבת הקודש, אשר זו קריאתי אליהן. זה קריאה אוניברסלית ולא שונה ממקום הופעה אחד לשני שלי. זה לב הודעתי לעולם ואזמנת סופית. ישו מקרא נשמות לתוך הלהב של לבי להיות מטוהרות ומתוקנות בקדושה. הוא מבקש, שאחרי שנפשה מסרחת ללהבה זו של אהבה, היא לא תבוא עוד אחר חסדי חוץ כאן וכאן ושם. בני רוצה שבנשותיו ימצאו את ממלכת האל בתוך לבם ויתפללו על החסד הפנימי שהן צריכות כדי להיות קדושים יותר. לכל תינתן מה שנדרש לכדי נשמה להגיע לשלמות. הראה אז, חסדים אלו הם רק הזמנתי המשך לאהבת הקודש. אבל אהבה זו היא חייה בלבכם ומתבקשת את שלמותו בקדושה. נותנת לך דוגמא: נפשה באה לבני בשבחים ומקבלת רבות נחמות במהלך השבחים. במקום לחזור שם תכופות, הוא מחפש קפלה אחרת לשבחים תקווה למצוא עוד חסד. נשמה כזו יכולה לאבד את דרכה כי היא אינה מבטה בתוכה אלא מביטה בחוץ ממנה מחפשת שלמות, מחפשת יותר חסדי חוץ. רוצה להציל כל אחד מיבנותי. מבקשת שיחפשו לא כך עוד סימנים וניסים, אלא לראות את לב הודעתי בכל מקום, שם ימצאו מלואת החיפוש שלהם - אהבת הקודש. הודיעו על זה."