יום שני, 19 במאי 2014

הודעה מאדוננו ישוע המשיח

לבתו האהובה לוז דה מריה.

עמי היקר:

ילדי, קבלו את הברכה מביתי בכל פעולה או עבודה שמגולגלת

באהבה אלי. האדם שכח שהמנגנון העיקרי של מי שהוא ילדי, הוא אהבתי.

במשך הלב הקשיח, האדם דוחה רגע אחר רגע את הרכות והחסד שצריכים להיות לו כדי לפרות בשפעות. צרות האנושיות מזהמות את היבשות וחולשת המחשבות והשכל, רואים בחושך של החטא תקווה כוזבת, מונעת מהכישלון בבחירה והרגלה לעקוב אחר ההמונים.

השימוש הרע בשכל הפך למנהג,

דוחה את תפקידו האמיתי והמהיר;

תוצאה מכך, האדם רואה מה שאינו מציאות כמציאות וכוזב כתקווה.

הוי לאיש הגאה שאין לו לראות את עצמו והוא ממשיך ללכת בגאוותו! הוא אינו הולך, אלא מסתובב. בשל פגיעותה זו שהפכה לשכחה, האנשים אינם רואים שכזה הרגע אינו כמו האחרים, אלא זהו הרגע המכריע.

ביטחון האדם תלויה בכסף, וכסף ייפול מיד, ללא דבר שיעצור אותו. אני אגרום לאל הכסף ליפול, אל הכסף בו האנשים השאירו את אמונתם, עד היררכיית כנסייתי. אנכי לא אלה של רפואות, ולא זהב; אנכי העני מנצרת שישא את הצלב של כל האדם, מכיל בתוכו את צרותיו של התרומה לעוני של אלו המשרתים אותי על המזבח, של אלו שאנחנו באותו הרגע חייבים להגן על עמי.

הארץ תרגיש מהרבה מעשים נגדי, ואף כך אתם לא תשכחו אותי.

התשוקה הבלתי מוגבלת הובילה את האדם לבצע מעשי שטן ולממשם, בעוד השדים נהנים מהמעשים האנושיים המוזהרים ברע.

האוויר יזרום באבק שיוריד מן העור של אדם, והגדולים החזקים בבתיהם יצחקו שלא הם מזוהמים, מבלי להכיר את הכוח של מה שהם עצמם יצרו. עולם האדם, כמה תסבול!

ילדים, שמרו על אהבתי חייה ודופקת בחיכוך שאינו נואש, עם הווודאות של סיועי. אנכי אשלח את דברי בפיו של בני כך שתבינו שהדבר שלי לא משנה ואשר שונה אותו, פעל נגד רצוני.

תפללוה יקרים, למען מקסיקו; היא תענש קשות בארץ.

תפללו, יקירי; תפלו לפנמה, היא תשוק.

תפללו לקוסטה ריקה, היא תחליש מאוד.

זאת השעות, אתם לא צריכים לחכות אחרים.

אני לא עוזב את עםי, ולא את הסובל בגלי, ולא את המוכיח את דברי בבטחון.

אני בוחר את כלים ואת גלה אותם,

לא כדי שישמרו זאת בשקט, אלא כדי להזהיר את אחיהם ואחיותיהם.

השחר החדש יגיע, וילדיי יהיו עםי ברוח ובאמת.

ברכתכם.

ישוע שלכם.

תהילה למריה הטהרה, המולדת ללא חטא.

תהילה למריה הטהרה, המולדת ללא חטא. תהילה למריה הטהרה, המולדת ללא חטא.