יום שישי, 4 בספטמבר 2015
יום סנטה רוזליה - 11.01.2009 - הודעה משנתה של סנטה רוזליה שנמסרה לראויה מרקוס טאדאו - מקדש ההשתקפויות ביאקראי
יאקראי, ינואר 11, 2009
הודעה משנתה של סנטה רוזליה
שנמסרה לראויה מרקוס טאדאו
(קדושה רוזליה) "אחי היקרים, אני, רוזליה, אוהבת אתכם בכל כוח לבי. אנכי מתפללת ללא הפסקה עבורכם בשמים ואנכי מתפללת ללא הפסקה למען ישועותיכם עם ישו ומריה.
אהבה לא יודעת להתחמק, להסתתר או להימנע. אלו שמגידים שהם אוהבים את אלוהים ואמו, אך כאשר הם מופיעים על הארץ כדי לתת הודעותיהם: הם אינם שמועים אותן, אינם באים לפגוש אותם, אינם משמעים להן, אינם נותנים הכל כדי לעשות חפץ בעיניהן, לאהוב אותם ולשרתו, ואינם נשארים נאמנים לאהבה זו - אלו טרם הכירו ולא מכירים מה היא 'אהבת אמת'.
מי שומר שאוהב את האדון ואמו, אך כאשר הם מגיעים לארץ ומגלים לגברים רצונו והם אינם ממלאים אותו, אלה טרם הכירו 'אהבת אמת' וטרם יש להם 'אהבה אמיתית'. רבים חושבים שאוהבים את אלוהים, אך ביום דינם יתפלאו לראות שמעולם לא אהבו באמת את האדון ושהם הונעו כל הזמן, כי הם לא עשו רצונו של האדון אלא העדיפו לעשות רצונם, כי הם אהבה עצמם יותר מאלוהים ואמו.
מי שאוהב את רצון האדון, מי שעושה באמת את רצון האדון הוא זה שמשמר את דברי האדון; שומר מצוותיו, עושה רצונו, ומעזב את רצונו כדי לעשות שלו, לכן חפשו 'אהבת אמת'. האדון נוטה לסלוח על צרותיכם, לסלוח על חלשותיכם, אם יראה בכם טיפה, גרגיר חול של "אהבה אמיתית", וינתן לכם את החסד של התגלות, של ישועה, של מושלמות רוחנית, אם תהיה לך "אהבת אמת". מי שאוהב באמת את האדון ואמו, מגן על מה שייכים להם, שומר על מה שייכים להם, דואג למה שייכים להם, עובד למענם, נלחם למענם עד שתאכל כל כוחו.
אהבה אינה מודדת מרחק, עיכוב או קושי. אהבה יודעת רק כיצד לאהוב ואין לה עוד דבר. בקשו את האהבה הזו, כי אם אין לך אותה, אינך תכנס לממלכת השמים, כי השמיים הם רק עבור אלה שLearned להאהב את אלוהים מעל כל הדברים, זה אומר יותר ממנם עצמם, יותר מהעולם.
אני, רוזליה, אשפיל עליך לפני כסאו של האדון, ללא הפסקה. פנה אלי בתפילותיכם ואנכי אתן לך נחמה תמיד.
שלום מרקוס, אנוכי אוהבת אותך, אני אוהבת את המקום הזה בכל כוחי. אגן אותו בחסדי, בברכותי, בתפילותי ואנכי גם אשמור עליך תמיד בשלווה, ברכה, נחמה ואור. שלום."
4 בספטמבר - סנטה רוזליה
רוזליה נולדה בשנת 1125 בפאלרמו, סיציליה, איטליה. היא הייתה בתו של סיניבלדו, פאודל עשיר, אדון האזור של "הגבעות קוויסקיני ורוסס", ומריה גואסקרדה, אחיינית המלך הנורמנדי רוג'ר II. לכן רוזליה הייתה מאוד עשירה וחייתה בחצר חשובה ביותר בזמן ההיא. במהלך נעוריה, היא הלכה להיות אשת חצר של מלכת מרגרט, אשתו של מלך וילהלם הראשון מסיציליה, שצפה את חברתה הנדיבה והנעימה. אך אף אחד מהם לא משך או עורר אותה. היא ידעה שהקראתה הייתה לשרת את אלוהים, והיא תאבה לחיים המנזרים.
בגיל ארבע עשרה, נושאת רק צלב, היא פרשה מהחצר לנצח ונמלטה לבדה למערה בסביבות פלרמו. המקום השתייך לאדמות אביה והיווה מקום אידיאלי לבידוד מנזרי. הוא היה קרוב למנזר הבנדיקטינים, שבו הייתה כנסייה קטנה מצורפת אליו. כך, אף על פי שהייתה חייבת לבדה, היא יכלה להשתתף בטקסים דתיים ולקבל הנחיות רוחניות.
אחר-כך עברה הצעירה הארמית למערה בראש הר פלאגרינו, שנתנה לה על ידי חברתה, מלכת מרגרט. שם כבר הייתה קפלה ביזנטית קטנה, ובקרבת מקום גם הבנדיקטינים עם מנזר נוסף. הם יכלו לעקוב ולעדות בעזרת תיעודיהם את חיי הארמית של רוזליה, שגרה בתפילה, בדידות ובעונש. רבים מתושבי העיר עלו לגבעה, משוכנעים מפרסומה הקדושה של הארמית. עד שהגיעה למותה ב-4 בספטמבר 160, רוזליה, במערתה בהר פלאגרינו בפלרמו.
מספר נסים יוחסו לפעולה של קדושת רוזליה, כמו כיבוי המגפה שפגעה בסיציליה במאה ה-12. פולחנה התפרש מאוד בקרב המאמינים, שהזכירוה כפטרונית פלרמו, אף על פי שאצל רבים זה היה רק מסורת נוצרית עתיקה בעל פה, מחוסרת ראיות אמיתיות לחייה של הקדושה. ראיות שמחקרן אוקטביאנו גאייטני לא מצאה לפני מותו ב-1620.
רק שלוש שנים לאחר מכן, נראה שהכל התברר, כנראה על ידי קדושה רוזליה עצמה. נאמר שהיא הופיעה לפני אישה חולה ואמרה לה את מקום מיקומה של שרידיה. האשה דיווחה זאת לנזירים הפרנציסקנים במנזר הסמוך למוונט פלאגרינו, שמצאו בפועל את עצמותיה במקום המוצג ב-15 ביוני 1624.
ארבעים ימים לאחר גילוי העצמות, שני אומני בניין שעבדו במנזר הדומיניקנים של סנט סטפן קוויסקינייה מצאו במערה כתובת לטינית מאוד עתיקה שכתבה, "אני רוזליה סיניבלדי, בת השושנות של האדון, מאהבה לאדוני ישו המשיח החלטתי לגור במערתה זו בקוויסקינייה." זה אישר את כל הנתונים שנחקרו על ידי הגאייטאני המאוחר.
האותנטיות של שרידים והכתובת הוכחה על ידי ועדה מדעית, שוברת את פולחן קדושה רוזליה, הקדושה הפטרונית של פאלרמו. אפיפיור אובלדו השמיני תרם גם לכך בכלולו שני התאריכים במרטירולוגיה הרומית ב-1630. כך נזכרת קדושה רוזליה ב-15 ביוני, תאריך ששרידיה נמצאו, וב-4 בספטמבר, תאריך מותה. הארון עם שרידי הקדושה רוזליה שמור בקתדרלה של פאלרמו בסיציליה, איטליה.