שלום עליכם!
יקרותי, אנחנו אוהבים אותכם ואני באה הלילה מהשמים לברך את משפחותיכם. יקרותי, היו ילדי תפילה ואמונה. רוצה להניח לכם אל ישו. רוצה לעזור לכם בקשיים שלכם. רוצה לשים אותכם עדים לאהבת בני ואמא של אחיותיכם ואחיכם. התפללו, התפללו הרבה.
עירכם צריכה תפילות רבות. כאן נעשים חטאים רבים שצועקים לצדק האלוהים. התפללו ילדיי. תקנו, תקנו בתפילתיכם וזבחותיכם. אלוהים בחופזה, אחרת יקרה כאן אסון גדול. אלה שהסמיקו את לבם של בני ישו, ללבי הטהור וללב טהרתו של בעלי גוזף, יהיו מוגנים מפני כל רע וסכנה. ילדי, אומרת לכם: המקום הזה ברכתי בו בנוכחות אמא. נאספו כאן במקום שבו הופיעתי ותקבלו אלפי חנונים. כאן במקום זה יהפוך בני רבים מחטאים. בימים קשים יהיה מקום זה מוגן ואין דבר שיחריב אותו. לכל ברכתי האימהית: בשם האב, הבן והרוח הקדושה. אמן!
באומרה את המילים האלה גברתנו גרמה לי לזכור חלום שחרתי בשנת 2007, אז ראיתי בית בו היו אנשים בקומה השנייה מופתעים מכיוון משהו נורא שקרה בחוץ. פתאום ראיתי עצמי בתוך הבית עם האנשים הללו והגעתי לחלון, שהזכיר לי את החלונות של הבתים באיטליה. מחוצה ללחן שמעתי קולות עזים ואטומים, כמו פיצוץ אחד אחרי השני. השמים הפכו כולם אפלים ואש החלה לצאת, הרבה לבה זורמת על הבית. התייחסתי לכל האנשים בתוך החדר בו נפגשנו ואמרתי: "אל תיפחדו. התפללו, התפללו עמי!..." הייתי מתחיל להתפלל את השתיהה והכל ליווה אותי.
שמתי את ידיים על החלון והתפללתי והולבה שעברה מחוץ לחלון לא הרסה אותו ולא נכנסה לחדר בו היינו ואין דבר בתוך הבית נהרס, כי אלוהים והבתולה הגנו עלינו. מיד לאחר מכן התעוררתי.
לפני שעזבה הבתולה אמרה,
התפללו, התפללו, התפללו ואני תמיד אהיה נוכח כאן לברך אתכם. קדשו מקום זה בתפילה, בקורבן ובצומת. שולחת לכם נשיקה של אהבה. השארו בשלומו של אלוהים. עד ראותנו!