זה היה בשבת. לפני שהחלנו את תפילת התריסר, הבתולה דיברה פתאומית לאמי כאשר הייתה לבדה בחדר שלה. אמאי קראה לי מיד וביקשה ממני להעביר לעם את ההודעה שבה בתולה העבירה לה:
ילדי יקרים, תנו לכל הבעיות שלכם לאלוהים. אני אומרת לכולם: הבוטחו רק באלוהים, באלוהים ילדיים, וכולן יתפרשו. אל תשכחו את האמונה. אנא מבקשת מכם להאמין בהאמון גדול. זה הכל לעתה. ברכתי אותכם: בשם האב והבן ורוח הקודש. אמן. אמן. אמן!
בימים הבאים הותקפנו הרבה על ידי האויב שרצה להשמיד אתנו ולהטעות אותנו בדמותו של הבתולה כאילו זה היא. אך ידענו שאין זו היא. הוא השתמש בכל מאמציו כדי להרוס את משפחתי, רוצה לגרום לנפילת הרוח שלנו כך שנראה כאלו אנחנו שקרנים וכך שלא יאמינו בהפגשות עם הבתולה.
אמאי בילתה לעיתים קרובות לילות ללא שינה כי השטן לא נותן לה לשון. זה גרם לי צער גדול. יכולתי לצאת מהמצור שלו בקלות, אך אמי הייתה מאוד מותשת ומנוכרת מכיוון שלא הושיטה לו דקה אחת של מנוחה. השד המשיך לדבר דברים שקריים, נאה ומטרידים נגדה כל הזמן והלעיג עליה בכל זמן ואמר לה שהוא יהרוס אותה, אילץ אותה. זה היה אחד מהתקיפות הגדולות ביותר שעברנו. לא ידעי אם יהיו אחרים, אך היו אלה ימים של ניסיונות גדולים.
בימים האלה של ניסיונות לא ראיתי את הבתולה וזה הגביר עוד יותר את צערי, כי איני מקבל תשובות. אך תמיד זכרתי את דבריה ואת הכניעה שהענקנו לאלוהים והחשבתי: יהי רצוןך ולא רצוננו. זה אלוהים ובתולתו אפשרו לנו לעבור כדי ללמד אותנו ולהבין יותר ויותר את מתנתנו וחסד שאנחנו קיבלתם ועוד להאבק עוד ואוד יותר למען יישוע הנשמות.
ידעתי שכל מה שקרה היה כדי שמעשה אלוהים יצא לפועלו כרצונו והקרתי הכל לאלוהים ונחמתי את אמי ואמרתי לה לסמוך ולהקריב הכל לו גם היא. זוכר שאימי הייתה כבר עד קצה שלא רוצה לראות או לשמע עוד דבר, אך עודדתה שלא תוותר ולא לתת למתגרה של השטן מנוח. רק אלוהים ובתולתו יכולים להבין מה שעברנו עלינו. בכל זאת היא הייתה בטוחה שישוע ומריה אמה לא נטשו אותנו.
השטן רצה לגרום לנו לחשוב אחרת ואם הוא תקף אותנו כך ופעל בכל כוחותיו זה היה סימן שמעשה הבתולה, עם הופעותיה אלינו, יביא את תפיסתו כאן באמזונאס וייתן יותר כבוד לאלוהים אדוני. ניסיונות אלה נמשכו מ-3 עד 17 בפברואר 1996.