בני, אמור לעם להתפלל ולעשות תשובה. באתי שוב כדי לספר לך, כמו שאמרתי לך בלורס, בפטימה וגרבנדל: אם אין תשובה, העונש יבוא! אני אוהבת אותך ואיני רוצה את דינך. אנכי מלכת השלום, אמא של האלוהים ואימך. ברוך אתם כלכם: בשם האב ובן הרוח הקדושה. אמן.
אמה שלנו מאוד דואגת על כולנו. העונשים שהעולם ראוי לקבל הם נוראים: זה דברים שלא נראו מעולם בהיסטוריה האנושית. העולם יסבול בגלל חטאו, בשל מרידתו נגד האלוהים. אם לא נקבל את הודעות הבתולה ואת עצתה והנחייתה, עלינו לסבול עונש נורא, כי אדם בדוחה את הקריאות האלה הוא דוחה את העזרה וסיוע אמא של אלוהים ודרך למצוא מחסה בטוב לבה.
בבוקר מוקדם ב-18/02/95, כערך 1:30 בלילה, אקצתי. משהו נורא דחק אותי וגרם לי לחשוש. היה ליה רגשת שמשהו מסוכן סובב את ביתי. צפתי סביב ונראה שהקירות הופכים שקופים. בחוץ, הלכתי סביב לביתי ואראת השטן, נורא, שחזה אלי וצחק, לעג לי, כאילו אמר לי שהוא ילך לקחת אותי ולהשמיד אותי. התפללתי למיכאל הארכנגל והוא נעלם. חזרתי לשון. סביב 03:30 אקצתי שוב. השטן היה הפעם בחדר הזה. הוא עמד בראש המיטה ומשך אותי ברגל.
רצה לקחת אותי לגיהנום והוא צעק בשנאה כזאת:
אני שונא אתך ואני אשמיד אותך. אנחנו נשבעתי לעשות זאת. אני אחלק אותך לחתיכות ועושה אותך לסבול בגיהנום לכל העד, טיפש, כפוי רוח, אידיוט! אני שונא אותך כי אתה גורם לאנשים להאמין בזבל זה וזבל האופנים הזו! אנחנו ניקחת אותך עכשיו, בוא...
הוא משכה אותי על ידי הרגל ואני צעקתי מיד בקריאה לקדוש מיכאל והמ�לאך השומר שלי. אני רגשתי שאיש מי שמשוך אותי מהצד השני על כתפיים וזרועות, בעוד שהשדים משכה אותי מצד שני, על ידי הרגל. צעקתי בדם ישו וקדוש מיכאל והוא הלך לבדו בצעקות ייאוש. לאחר מכן אני ראיתי חזיון של נערה צעירה באה מהצד השמאלי של המיטה. היא הייתה נואשת ומצוקה, סובלת, אך לא ידעתי מי זה היה. כאשר החזון הזה דעה, ראיתי מקום נורא, מגוער. זה היה גיהנום. אני ראתי את הנשמות נפילות באשות הגיהנום. הם שרפו וצעקו בנואשות. הם נפלו במספרים גדולים. לא הייתה דרך לספור כמה נפלו וסבלו במקום הזה. נראה כמו עריסת דבור, של הרבה דבורים, אך היו נשמות אנושיות שהן סובלות ונופלים והם הפכו ליצורי מוות מגוערים כשהם נגעו באש הנוראה הזו, באים למקום זה, עם ראשיהם וגופן משוכות. אני יודעת שזה היו נשמות הנדונים. באמצע אלה הנשמות, ראיתי את השדים האימים שהענישו וצחקו עליהן. הם היו בשנאה והנהנה מהעינוי הקרואל שלהם. הם התרגשו כשנפשה נפילה שם במקום הזה. לראות תמונה זו, לבי עצר וקפא, אני רגשתי כאילו אנחנו חנקת. זה היה חזיון מאוד נוראי וחזק. לא הראיתי דבר כזה נוראי בכל חיי. מה נוראים, מונסטריים ודמוניים השדים הם.
ראיתי אחד מהם, שרצה להגיע אל המקום בו הייתי, אך לא יכול היה, כי עמדתי על קיר אבן גדול, גבוה מעליו. בידו הייתה כמו חרמש ובו ניסה להגיע אלי ולמשוך אותי לגיהנום. הוא אמר לי,
אעשה הכל, כל מה שאפשר, כדי שתבוא כאן עםנו. אשמיד אותך וארוץ אותך לאלף חלקים!
הקיר האבן עליו עמדתי חילק בין שני מקומות. אחד היה גיהנום והשני היה תהום גדולה, חור אפל ושחור. ידעתי שכל מי שיפול שם לתוך התהום לא יחזור לעולם, יישאר שם לנצח ויהושם. הבנתי שהשם יהיה זה בסוף הזמנים כאשר אלוהים בא לעולם, כל השדים של גיהנום יחד עם לוציפר ואלו שנלחמו נגד אלוהים, יעונשו ויורדו לשם, שממנה לא יחזרו עוד לנועל רע לכנסייה ולהם שהאמינו באלוהים.
פתאום, מתוך האש יצאה נחשת גדולה, נוראית. היא הייתה ענקית. מולה הייתי אפס. ידעתי שהיא שטן, לוציפר, שהראה את עצמו בגיהנום יותר מאשר בכל פעם אחרת. הוא צפה אלי בעיניים איומות, כאילו אמר לי, ספק אם ברצונך להמשיך עם זה ההוללות של הופעות ומשימות מהה ...(ואמר מילה נוראית נגד גברתנו).
אמרתי לה:
אלוהים עמי ואני עם אלוהים ועם אם שלו, מרים הבתולה.
שאלתי את המריה: אימי, עזרי. לא רוצה לראות זאת עוד יותר. רוצה לצאת ממנה ולשוב הביתה!
אז החלתי לחזור ואחר כך שראהתי, מצאתי את עצמי שנית בחדרי, במיטה. אחרי שהראיתי הכל זה, בא אדם דופק על הדלת של הבית. היה גבר שאמר לאבי לעזור לו. בתו הייתה חולה וצריכה להיבא מיד לבית החולים איטאקויארה. אביה ביקש מאביו לעזור לו להביא את בתו לנמל איטהפירנגה במכונית, כי היא לא יכלה ללכת או לזוז. אבי הלך מיד לעזור לו. זכרתי את חזון הילדה הצעירה שסבלה וצעה. הבנתי שאם האישה הצעירה הזו תמות, היא לא תתפוס, ותלך לגיהנום, למקום שהראיתי אותו רק עכשיו. החלתי להתפלל עליה, לשלוותה הנצחית. למדתי מאוחר יותר שאשה צעירה זו לא מתה, אלא שהייתה חולה וצעה כי ביצעה הפלה והתינוק היה מת בתוכה. אלוהים רחה את נשמתה, ולא נטה לה למות מזו עבירה כבדה.