רומאים טו:ד' כל אשר נכתב קדם לכם, לימוד נכתב; כדי שבאמצעות הסבלות וההנחמה של הכתובים תהיה תקווה.
נפתח עם אני אוהב אותך ואבותינו...
הדלת.
היום אדבר על "הדלת." מה זה דלת? דלת היא דרך להיכנס ולצאת מאזור סגור. פתח זה מאפשר לך גישה להכניס או לצא מהאזור הסגור. רוצה להתמקד ב"הדלת ללבך." האם אתה מותר לדברים בעולם להיכנס אל לביך וההדלת תמיד פתוח? הדלת ללבך צריכה להיות שמורה ומצויה מפני סכנה או נזק לחייו הפנימיים שלך שיכולים להביא לחתא.
הלב הוא מקור שנותן חיים, זהו המבנה המרכזי של הגוף האנושי ונותן לגוף חיים, כי לא תוכל לחיות ללא לב. הלב גם מקור לקשר רוחני בין אלוהים ובין האדם. אני חי בלבם של אדם שיעשה לי ומפתח את הדלת לליבם מאפשר לי להיכנס. על הדלת ללבך להיות מוגנת בכל זמן.
הרעיון שהלב האנושי פועם באחד עם בוראו הוא אמת, אמיתה לעובדה שאם אדם נשאר במצב של חסד טהר – אנכי אלוהיך אשכן בתוכך ומאפשר זרימה מתמדת של חסד. כאשר אחד חוטא, הזרימה זו מופרעת, והחסד יכול אף להפסק לחלוטין כשחטא מוות נכנס. רק בחסדיי במעשה ההכרה יכולה החסד להתחדש. זה הסיבה מדוע חשוב להישאר במצב של חסד, לשמור על עצמך בתוך סקרמנטים הכנסייה הקתולית שלי. האמן, ידע שהחסד הוא צורך.
אני רוצה לדבר על שנה זו של תקווה שמסתיימת. שנת התקווה הזו שהוכרזה על ידי כנסייתי גם מייצגת דלת תקווה לאנושות להיכנס בה. הדליות של כנסייתי נפתחות על ידי האפיפיור להכריז כניסה מסויימת לחסד הרוחני של כנסייתי ומאפשר לילדי לי לקבל מידה גדולה מאוד של חסד.
מתנת התקווה שאני נותן היא צריכה בזמן זה, שכן הכנסייה נכנסת לגלות בגלל החטא שלה. אני רוצה שילדי יקבלו תקוה, כך שהם ילכו באמונה ולא בראייה עם המידות של תקווה באדון לכל דברים האפשריים. לכנסייה תצטרך חסד זה כדי לעבור את הניסיונות והמצוקות של העולם. אל תשכחו את התקוה, התאמנו וידעו שזה מתנת גדולה לזמן הזה. אני עמך תמיד.
ישוע, מלך הצלוב ✟