יום שני, 15 בספטמבר 2014

חג מרים שבע הצרות.

גבירתנו מדברת לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית בבית הכנסת בבית התהילה במלצ' דרך כלי הנשמה והבת אן.

בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקדושה אמין. היום חגו את חג מרים שבע הצרות. לכן, מזבח מריה היה טובל באור זהבי. הזר של פרחים עם כרכומים לבנים לפני וירג'ין מריה הוסיף לעיטורים רבים יהלומים ולפירות לבן. הפיאטה הייתה מכותרת בקרני אדום ולבן ששרו את מזבח הקרב.

האם הקדושה האוהבת תדבר היום בחג שלה: אני, אםכם היקר ביותר, מלכת השושנים של הרולדסבאך ואמא ומלכה הניצחון, אדבר היום דרך כלי הנשמה המוכן, המשמעת והעניו שלי ובתי אן, שמתמלאה ברצון האב השמיימי והוא בלבד מקבל משמעת. היום היא חוזרת על מילותי.

צאני הקטנים היקרים, תלמידים יקירים, ילדי מרי היקריים מקרוב ומרחוק, היום אתם חגגו את חג דולורוסה, שבע צערותי. מה זה אומר לכם, ילדי מרי היקריים שלי, שהשתייכתם לי? גם נשמתכם תחושו כאב עמוק כי גם אתם, ילדי מרי, תחת כיפתי כשלדולדים סובלים. יכולני להגן ולשמור עליכם, אך זה לא אומר שאתם לא תסבלו. להפך, צערתכם, סבלותיכם יהיו עמוקים כמו הים. כי אתם שייכים לי, כילדי מרי שלי, כך אנחני מביאה אותכם תחת הצלב. האמנתי שלא חוותה את הכאבים האחרונים והגרועים ביותר תחת צלבי בני ישוע המשיח? וכך גם היום עומדת איתכם תחת זה הצלב. "קחו עליכם את הצלב ואחריי," אומר לי בן ישוע המשיח. זאת היא כינוי לכול חייך. אם הצלב שלכם נראה לך כבד מדי, אז זה בדיוק כך, אז אהבה ללא סוף. ישוע המשיח הלך לצלב מאהבתו אליכם. אהבתו הייתה גדולה עד שכללה את עצמה לפדות אותכם דרך סבלותיו הגדולות ביותר. הוא סבול הכל עבורכם כדי לזכות לכבוד נצחי לימים.

קרני חסד יוצאים היום מליבי, מלבי הלב הדולף שלי. הוא דולף באהבה והוא גם מתחבר עם לב האהוב של בני ישו המשיח. אביקרי הקדוש קנטניך גם שלח אליכם את קרני החסד הזות, ילדי שכונת השכונה היקרים לי. היום הוא יום ההנצחה למותו - חג בשמים. ולכן אפשר היה לך לקבל את חסדיו, אותם ביקש ממך היום. שכונת השכונה לא מבינה מה המשמעות הגדולה של המייסד הענק לכל העולם. אי אומרים להבין זאת, כי הם אינם יוצאים מהמודרניזם. שם ניתנת הקידוש עם ידיים שאינן ראויות, רק כהן אחד יכול לתת קידוש זה למאמינים, ברך כאכילה פומית ולא עומד כאכילת ידיים - לעולם לא, ילדי. ואביקרי קנטניך חייב לראות מהשמים שתרומת שכונת השכונה איננה מתקדמת בעומק. מה זבחים הוא עצמו הקריב עבור מעשה שכונת השכונה? הזבחים הגדולים כדי להציע את שכונת השכונה לכנסייה.

עכשיו שהכנסייה הקתולית נחרבה לחלוטין, שנשטאט לא מרגיש שהם חייבים שלא לשמוע לפפה הזה, ולא לכבד ולהלל אותו. להפך, הם חושבים שאנשים צריכים להתרחק ממנו כי הוא לא שומע לאב השמים. אף פעם אין לו להירקע לפני בני יישוא המשיח. הוא אינו מכבד את הקדושה של המזבח. הוא גידף את ההקרבה הקדושה, רק ההקרבה הקדושה האמיתית לפי פיוס החמישי בטקס הטרנטיני, שקיימת רק באמונה הקתולית ושהיא אמת. זו ההקרבה הקדושה לא מותר בשנשטאט כי אנשים חושבים שהם צריכים לעקוב אחר פרנסיס, הנביא השקרני הזה. האם אתם לא רואים, ילדי שנשטאט שלי, איפה אתם עומדים? הרציתם להיות מוכרים? האם מייסדכם, אב קנטניך, צריך להיקרא על ידי הנביא השקרני הזה בדת המודרנית? האם אתם לא יודעים שהכוהנים האמיתיים נשבעו שבועת אנטי-מודרניות ושברו אותה? האם אתם לא יודעים? אתם כבר יודעים, אך אינכם רוצים לדעת. הכרה ראשונה היא עםכם ואינכם מבטיחים למצוא את מייסד שנשטאט. הוא תמיד העמיד צניעות בראש ומעולם לא גאווה. הוא היה כל הזמן כלי קטן ובזה של אלוהים. אף פעם אין לו לראות עצמו גבוהה כמוכם, הכהנים שלי בשנשטאט. הגאה השתלט עליכם ואינכם חוזרים לצניעות.

ההתבוננת באמא שלך תלת-פעמים נוראה, מלכה ומנצחת שוינשטט? האם לא הייתה זו השפחה העניווה שהשרתה? אולי גם אתה צריך לשרות או רוצים להמשיך להיות הגדול ביותר? שוינשטט התפרסמה במדינות רבות דרך הקפלות הרבות של שוינשטט. זה הדבר החשוב ביותר, תנועת שוינשטט האהובה שלי או יש לשוינשטט משמעות עמוקה יותר עבור הכנסייה הקתולית השבור? היא בסוף והאם אתה חושב שתוכל עוד להיקרא כאן ואבי המוסד יקודש על ידי הפאפא הזה. כן, אני חייב לאמר כאם קרובה, כאמא תלת-פעמים נוראה: אתם אבודים את דעתכם. איום צריך לספר לך, כי אתה לא מרגיש זאת, כי אתה ממשיך לחגוג את ארוחת האחווה. אולי אינך מזהה שאין רק טקס קדוש אחד של זבח, אותו הקים ישו המשיח, בן האל? ואף על פי כן, אתם חושבים שתוכל להמשיך כרגיל.

אתה עזבת את ילדי שוינשטט שם בשוינשטט. צריך לחזור בו עמוקות על מה שעשית. ההודעות ניתן למצוא בשוינשטט בבית אביו קנטניץ בארכיון. שם תוכל לקרות אותן. לא יכולת לומר: "אנו לא ידענו על השליחה הזאת בשוינשטט. היא לא הייתה משמעתית, כי לא קיבלה את האמונה בפרובידנס האלוהי, אלא הלכה בדרך בודדת ויש לה חזונות והבטחות שאין להם מקום בשוינשטט.

וא מה אומר אביו קנטניץ מהשמים? "אתם, ילדי שוינשטט האהובים שלי, השלמתם את ההקדשה. למה הוסחתם משוינשטט? למה היה עליכם לעזוב? ההקדשה נשרפה בלבבכם. הם לא יכולים לקח אותן ממך, אבל הן נשללו מכם." אך מייסד שוינשטט, אביו קנטניץ, מבטיח את ילדי האהובים שלו ואומר: "אתם תישארו ילדי שוינשטט שלי ואתם לא תיגרשו על ידי. אני לקחתי את הדרך הקשה ביותר. ואתה, ילדיה, הולכים בדרך הקשה ביותר. אתם בחרתם בה, צאצאי קטן, אך אינכם מזהים זאת."

אתה לקחת את סבל העולם, יקרתי הקטן. ניתוח לב חמור קרב. אבל אתה אומר: "כן אבי עבורך! גם אנחנו נתנים הכל לשונשטאט", כמו שעשיתי לחריסת הגינה המריאנית הראשונה של קבוצתכם השלושה ב-18 בפברואר 2005. זה היה תקף, יקרתי ילדי. אתה, ילדתי הקטן, הושבת מהחרסת גינת מריה בשונשטאט. לכך נדרשתם להכריז על עצמכם, בשם כל הכוהנים שלא רצו לסגור את הגינה המריאנית הזאת. ואתה הראיתי זה אהבתך אלי, יקרתי אם מושלמת שלושה פעמים, מלכת ומנצחת שונשטאט.

ואכשעתה רוצה לעבור לילדי קטינה הקטנה שלי. כל ארבעתם עברו על פיך ועלי. הם היו ילדים של שונשטאט, אבל לא נשארו כך. כולם ארבעה חטאו בחומרה. החסד הגדולים הוענק להם. הודעות אישיות נשלחו אליהם, אך הם בחרו בדרך הלא נכונה. לכך אתה סובלת כאם. יקרתי קטינה, ילדייך אינם בסדר - כלל לא.

כן, יקרתי, ואיזה חג תעשה היום, 15 בספטמבר, חג שבעת הצערונים שיחלצו את לבך. אתן לי ידך כי אתם ילדי ומשום שאין דבר מידי כבד עליכם. אתם אומרים, "אם, אם סובלת, גם אנחנו סובבים. אנחנו מוכנים לסבול עמך."

האהובי אחי פיוס פרנץ שמידברגר, רוצה לקרוא לך היום בשם המלא שלך, כי חטאת את אחד החטאים הקשים ביותר, חטא נגד הרוח הקדושה. מכתב מר מרה שהכתבת לאחת קטנטותי בעצבותיה הגדולות במותה. "הכל דמיון ושמים שקר," אומרת. האינך פרימסון? הלוא קראת לכל: "זרו את ההודעות הזו. קרעו אותן." שנאתכם הייתה בלי גבול נגד משיחי. לא הבינתם שהאמת מלאה ושתם בצד הפרימסונים? אני מאלצך שלא תטעה את הסמינריסטים שלך.

אתה תסבול סבל רב. עליך לא רק לחזור בו מהחטא הקשה הזה, אלא גם לסבול אותו ככפרה. זה לא יוסר ממך לילה אחד, אף אם אתה מתפטר מאהבה נאמנת עמוקה, שאותה בנו ישוע המשיח מצפה מכם. אפילו אז, לכם קושי גדול בכפרה. ביארתם הרבה דברים רבים אל הכנסייה והכרזתם בציבור מה שנגד האמונה הקתולית. עד כה לא חזרנו בו ולא התנצלת על כל מעשיך הרעים שעשתה. ללא חרטה אתה עושה זאת היום. כמה פעמים הורהתי לך: חזרו! אתה לצידו של השטן! השטן שים טפריו על כתפיים. תושלכו לתוך התהום הנצחית אם לא תחזירו נאמנות אהבה עמוקה מכל לבכם ותוודה לפני כומר ראוי. יש לך אחריות, כי היית מנהל מחוז. אז היה צריך ללכת. ואת מי אתה משפיע בזייטסקופן? הסמינרים. הם מוכשרים להיות כוהנים קדושים. כך זה אמור להיראות. ומה אתה עושה? אתה משפיע עליהם עם מנהגי הבונים החופשיים. ואז זה רע.

אחי יקר של פיוס, פרנץ שמידברגר, אמא השמימה מבקשת ומבטיחה לך: חזור בו עמוקות. אתה כהן ואתה יודע מה זה משמעו. אין מעשים בעקבותיך. אתה רק עושה מילים ריקות. אך בכל זאת, אם אמה אוהבת אותך. היא רוצה שתהיה חזרה אליה. היא רוצה לשחרר אותך מטפרי השטן. האם תאמין שהאני היום נגעת בלבך, ביום שבע צערות, שאני חייבת לסבול במיוחד עבורך? חרב גם צריכה לחזק את לבבך כדי שתחזור בו עמוקות וישוע המשיח בנו ייקרא על ידייך שוב.

אוהב אותכם כל אחד, בני הכמורה היקרים שלי, במיוחד ביום זה כשאני מרגישה את הסבל הגדול ביותר עבורכם וכל ילדי הקטנים שלי מעורבים עמוקות בסבלו של העולם, במיוחד היום דרך כפרתו.

זה מברך אותך עכשיו עם כל המלאכים והקדושים, בטריניטי, האב, הבן ורוח הקודש. אמן. אני אוהב אתכם מכל לבי. הישמרו, כי הרשע הוא מתנודד! אמן.