יום ראשון, 17 באפריל 2011
יום ראשון של חג הפסחא.
האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית בבית הכנסת בגטינגן דרך כליו ובתו אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. במהלך ההקדשה לעצי התמר, מלאכים עם ענפי תמר קטנים מכל ארבעת הכיוונים הגיעו לבית הכנסת הזה בגטינגן. הם סגדו את הלחם הקדוש גם אספו סביב מזבח מריה וסביב האמא הקדושה והעולל ישו. כל החדר נצץ באווירה קודש ביותר.
האב השמימי אומר: ילדי היקרים, היום מדבר כאב שמים דרך כליי המוכן והכנעני והענווי ובתי אן, אשר נמצאת כולה ברצוני ומדברת רק מילים שיוצאות ממני.
אוהבים מאמינים, צאן קטנה יקרה ואוהבה צאן קטנה, היום אתם חוגגים את ראשון של חג הפסחא. אתם פזרו עצי תמר למלך המלכים ישו המשיח, מלך המלכים. כן ילדי היקרים, אתם העניקת לו הכבוד להכיר בבני כמלך הגבוה ביותר.
תודה לבן הכהן האהוב עלי עבור ההקדשה הראויה של עצי התמר. בכנסיות רבות, אשר עוד נקראות קתוליות היום, לא מוקדשים הענפים הללו ביראה. אלה הם ענפי תמר שאתם, ילדי היקרים, קיבלתם והניפתם למלך המלכים דרך אהבתכם - לשבחו. אתם הראו לו אהבה.
הוא יודע מה לבכם היום הזה. אחד דוחה אותו, זה מלך המלכים, כי הוא רוצה להסיר אותו - אז כמו גם עתה. פיזרתם את זרי התמר אליו אך אחרים ציפו לו כדי לצלוב אותו ברמה. זה, בן הכהני האהוב שלי, רכב על חמור דרך ההמון והביט באלה שמבקשים להכתירו. אבל מלא צער הוא הביט באלו שרצו לצלב אותו. יהודה, השליח של ישוע המשיח, חשב לבגוד בו בנשיקה - נשיקה של יהודה. האם לא היה זה מר, למלך הזה, בן האלוהים, אלוהות ואנושיות? הייתי יכול לעשות דבר כזה לו שלא חזר את אהבתו, שאותה רצה לתת לכל העמים? הוא בישר עצמו. הביע את התאכזרות שלו. ובעודם צועקים: "צלב אותו, צלב אותו, צלב אותו! האם ניתן להבין, אוהבי, שגם היום אנשים עושים אותה דבר?
אהבתי ויגראצבאד, כמה אני בוכה על מקום החן של אם האהובה שלי. (אן בכה.) כמה היא סבלה במקום זה, וכמה הקימה אנטוני רידלר לכפר, להתפלל ולזבח. לא הפסיקו באמונם בגבוה. פעמים רבות הוכיחה את אהבתה בלילות הכפור. בשעת הצרות והסבל הגדולים שנגזר עליה, היא האמינה ולא ויתרה, כי ידעה שמשימתה הייתה להביא למקום החן ויגראצבאד דרך האל הקדוש. היא נתנה את עצמה לו לחלוטין בהפקרת נפש. לא השאירו דבר מחוץ. כאשר היה קשה אמרה: "כן אבי, אני מאמינה בך. אם שמים יקרות, את כאן. את לא תעזבני ותיסד את מקומך ויגראצבאד עם האב שמימי. את ידעת הכל שאני צריכה לסבל. אנחנו נתנים זאת לך עבור המקום הזה." ואף על פי כן, במקום זה מתקיפים אותו ביותר כדי שלא יהיה למקום כפרה. אכן, יקרותי, הוא ויגראצבאד מקום הכפרה והחן.
אני, האב שמימי, לא מאפשר את המקום של אם לי להיעלם ממני, גם אם אחד עושה הכל, כל דבר מנסה להסיר את המקום הזה בדרך רעה ובעוול. מה חשבתם כשכחשתם באלהים העליון, האל הקדוש, האלים הכוח והכרת? האני לא יכול להיות ולעבוד שם במקום זה כאל כל-יכולת? איני מחזיק את המקום הזה בידי? איני אחזק במטה בחוזקה ומשלט ואונשם שם, כפי שמתאים לרצוני, רצון ותוכנית האב שמימי?
אתם, יקירי, לא תוכלו להבין את תוכניותי. לא תוכלו להבין דבר כי אני לא מאפשר לכם לראות זאת מראש. זה היה שובר אותכם, יקירי. אך אני עושה עם כוח גדול, בעוצמת האלוהים. האמנתי לא אמרתי לכם הרבה מההודעות שהן הופכות לעכשיו למציאות? האם קראתם את אותותי? לא יכולתם להבין זאת. אך עתה אני מוכיח לך.
אנחנו שם, אנחנו פועלים שם ואיננו נטוש אף אחד המשיך לכבד את אם הקדושה שלי, המאמינה בדבריה, שומרת על ויגראצבאד במקוםכם. אין יכולת להרוס מקום זה כי אני משלח לגיון מלאכים מהשמים. הם יגנו על המקום הזה של כפרה, אתר החסד. צבורות המלאכים יעקבו סביבם.
האמנתי לא אמרתי לכם שיש כוחות שטניים פעילים? כמה פעמים ראית, ילדי, את השטן לרקוד שם ולא יכולת להאמין זאת, כי הלכת בדרך הכפרה יומית. רצית להתכפר ולהתפלל ולהיקרב. אף על פי שהם ניסו למנוע ממך גם זה, תעמדת. לא נכנעת. כל עוד רציתי, סבלת את המקום הזה בסבל גדול.
ואתה, פרחוני של אהבה וסבל? אנכי עםך כאן. יודעי על סבך. יכולתי לקחת אותו ממך, אך לא רוצה עדיין. תביני זאת, ילדתי? (אנה בוכה.) האם תרצה לומר שוב ושוב 'כן אב' לכוון אל אבי השמים שלך? יודעי שלא תשכח אותי כי אתה שם לנוח לי. גם אם סבלותיך אינן נסבלות מבחינה אנושית, אני תומך בך באלוהיות. לא תחסר ולא תניח. קבוצה קטנה שלכם גם כן שם לתמוך בך.
כמה 'אווזות של אהבה ושלום' כבר נוסדו, במיוחד בגרמניה. והם מתפללים על עקשנותך ועקשנותו. אל תוותרו! זה זמן קשה שבא לנו עתה. והשטן נלחם נגד אם האלוהים. הקרב הזה הוכרז לכם. זה המאבק הכי קשה. אבל מי יגבר, ילדי? אמי השמימית האהבתי, האם הנקייה והמלכה של ניצחון כמה פעמים הודיעתי לך שתהופיע עם בנה ישו המשיח. זה המקום בו תקרא הדברים הגדולים ביותר. לא שם צריך להיות המאבק הגדול? אולי חייב להתעורר שם סדרון גדול, כי רוצה לטהר את מקומי, - לטהר אותו לחלוטין? אינך יכול להבין זאת, כי לא אשכיח לך את הסיבות והרקעים. באתגלות חוכמתי אפעל. ואני לא עוזב אותכם, נאמנים שלי, שמיד עמדתי לצדיך, אביה האהוב וילדי מרים. אתם קרואים לקרב הזה.
אל תעזבו אותנו ותזכרו בברית הנאמנות שלכם, שאותה כרתתם ועודכן יומית. ברית נאמנות זו מחברת אתכם יחדיו. הוא איחד אתכם והוא כמו ברית שכתבתם עמי. מודה לך על אהבתך הגדולה ונאמנותך, ובגלל העקשנות שלך, בגלל האומץ שאתה מציגים, בגלל העקשנותו! גם בידיעון תוחזקו בי כי אינכם מתוותרין.
יודע ששתות השעות בהר הזיתים קשות במידה לא נמדדת, במיוחד לך, ילדי. מבחינה אנושית לא היו יכולים לסבול אותן. אבל חשוב על ישו, ישוע האהוב שלך בהר הזיתים. אם הוא גם התחנן לאבי, לי, "אבא, אם זה רצונך, אשליך בדרך זו, היא מכילה כאב וסבל. לא רצוני אלא רצונך תיעשה. אם אני צריך לשתות את הגביע הזה, אשתו עד סופו.
אם כך תרצה גם ממני, אבינו השמימי, כי אתה אבי האוהב והחנון ביותר ואמן הנאמן בשמים ובארץ ומתחת לארץ, אקבל על עצמי כל דבר. כולם יכרעו ברך לפנייך, המלך הגדול של שמים וארץ.
האב השמימי: פעם אחר פעם רוצה לתוודה לכם, היקרים עלי, כי אני יודע מה זה משמעותו עבורכם בזמן הזה. תמיד אתם חייבים לתמוך בילדי. אך גם 'אואזיס האהבה והשלום' עכשיו מרגישות עצמם. הם מתפללים עליכם ועבורכם, היקרים עלי. הם חושבים עליכם תמיד. לא יום אחד שעובר ללא תמיכה שלהם. הם מאמינים באמת בהמשגחות האלה המכילות את האמת המלאה, אמת מלאה של אביך השמימי בתריסול: אלוהים האב, אלוהים הבן ואלוהים הרוח הקדושה פועלים בתריסול והוא זה שאתם עובדים לו ולא למי אחר. לא יורשה אף אחד להסיח את דעתו מאמת זו שם כוחות השטן רוצים למנוע זאת. לכן התפללו יותר קרוב וישארו נאמנים לכל שמיים!
אני מונח, מנחה ומנהיג אותכם עוד באמת ובתוכנית של אביכם השמימי. הכל מתוכנן, אין דבר מקרי. הכל הוא רשות ופרובידנס! אוהב אתכם ומלווה אתכם בסיום, מברך ואוסף אתכם בתריסול כל שמיים, האב, הבן והרוח הקדושה. אמין. תברכו, יתמכו, יהיו מאהובים ושלחו כשליחים משמיים. אמין.