יום ראשון, 4 במאי 2008
אבינו שלמה דובר מילים חשובות אחרי המסה הקדושה הטרידנטינית בקפלה הבית בדודרסטאד דרך ילדו אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. לא רק המזבח היה טבוע בזהב היום, אלא גם אנחנו עצמנו. הייתה אור סביבנו שהפך יותר ויותר זהוב.
אדוני ישוע המשיח, אני מבקש ממך, תן לי את כוחך, שאוכל לדבר כל המילים האלה שהרצית ואעשה רצונך. לא חשובה שלי, אלא שלך.
אבינו שלמה: ילדי הקטנה, תוכלו לקרוא את כל מילותי, כי אתה מקבל את כוחי ואתה העבירת את רצונך אלי. אומר לי שוב את הכן-כן שלך.
כן אב, כן אב!
האב השמיימי מדבר עכשיו: אנוכי, אביכם השמיימי, דובר היום שוב מילים חשובות מאוד אליך, ילדי בחירי, ילדתי, אהובי. האם אתם גם רוצים ללכת בדרך האחרונה הסלעית הזו? האם אתם גם רוצים למלא בכל כבוד ואמת תוכנית זו, התכנית השמיימית שלי, שאני חשבתי עליה לכם מהקדמוניות?
אומר לי כל הכן-כן "כן אב".
כל העונים: כן אב!
אלוהים האב: תודה לך, ילדי היקרים שלי. את הדרך הקשה הזו אני עתה מגלה לכם בכל מלאותה. יקרי, קיבלתם מתנות גדולות מן השמים. זה הסעודת זבח הקדושה, אשר נצחית בה בכבוד רב על ידי בני הכהנים הנבחרים שלי, היא מתנתכם. הכל שאתם חוו עד כה ממני ובן אני כתב בלבבכם. היו אלה מתנות. הודו להם! זה בחירה אם תמשיכו בדרך זו. אל תשכחו את עצמכם ותרצונותיכם. רצוני ימלאו במלואם. אנוכי חתן האהוב עליכם. כל הדרכים שאני הכרזתי לכם עד כה, הלכתם איתי בהן. מילאתם את כל רצוני.
עתה בא דרישתי הכבדת עליך ביותר. עזוב את ילדיכם כאשר הם לא בתורתי; כלומר, כאשר הם בחטא חמור, הם נפרדים ממני. כמה פעמים קראתי אליהם דרךך ללכת בדרך זו גם כן. הם לא הלכו אחרי. זה צער לי, ולא לך, ילדי. חשבו שוב ושוב על סבלי, אותם עושים לי. ילדיכם, תנו אתם לאימה שלכם השמימית. היא תשקף אותם באהבה אלוהית, גם בסבלנותה האלוהית. אין לך את הסבלנות הזו, ילדי. נפרדו מהם, כפי שמתאים לרצוני השמימי. עליכם לבחור בין ילדיכם לביני. אם תרצה ללכת אחרי, תוכל לעזוב אב ואם, אחים ואחיות וילדים, וללכת בדרכי היחידה בלבד. זה הדרך הקשה ביותר עבורך, שאני יכול לדרוש ממך, כי המתנות שקיבלתם אינן מובנות מאליה. קבלתם אותן, אך זכרו שזהו היה מתנת הגדולה ביותר שתקבלנה אי פעם. לא העולם הוא חשוב. מרכזכם, אני עצמי בתוך התריסרון, זה החשוב עבורך. הכל שקיבלתם ממני כמתנה. אין דבר שאפשר לקחת כשגרה. שיכולתם להיפרד מהעולם היא מתנת חסד. כל העונגים צריך להמשיך להתרחק מכם, כי אתם חיים בעולם, אך לא למען העולם. אתם חיי לי, אדוני וגואלכם, משיעכם.
זו סעודה הקורבנות הקדושה, שאף אתה קיבלת היום, היא חסד, חסד אלוהי, שניתן לך שוב היום.
כן, אני מבין אותכם, ילדי, זה כאב שעובר על לביכם. הלכו לאימה, ללכת לאימה השמימית כאשר נהיה לכם קשה מאוד להיפרד מילדיכם. זה כואב. זו הדרך שאמרתי לך. הכריעו! אני יכול רק להביע את רצוני, אך לא לקחת ממך את ההחלטה שלך. זאת האמת שאני רוצה ממך, אך אתה יכול להכריע בחופשיות מלאה, בחירות אנושית מלאה.
אהבתי אותך ללא גבולות. אביך השמימי מבקשת ממך. האם תוכל להעלות על דעתכם שבאני מבקשה מכם? האם אתה יכול לדחות את רצוני? כמו שאנשים רבים הולכים בדרכים אחרות, כך גם ילדיכם הולכים בדרכיהם. אם הם ממלאים את רצוני ומשמרים את מצוותי, הם יכולים להיקשר אליך שוב בכל עת. הם מונעים ממך, ילדיי, על הדרך האחרונה הזו. לא תהיו עצובים, אלא התנחמו באימה השמימית שלכם. היא שם עבורכם והיא תשמע אתכם, כי אהבתה לכם מעבר לכל מדידה.
גם הודעה זו צריכה להופיע ברשת, כך שרבים יידעו מה הדרכי האחרונות שלי הן כמו, דרכי הקשות ביותר, להקים את הכנסייה היחידה, הקדושה, הקתולית והאפוסטלית. העדר יהיה קטן יותר. אך ילדיי, אמונתכם תהיה עמוקה יותר ואזבנותיכם יוכלו להיות גדולות יותר אם תעקבו אחרי וברצונות אביך השמימי שלכם.
אני מברך אתכם עתה בשלישיות עם אימה השמימית, עם כל המלאכים, עם כל קדושי שמיים, בשם האב והבן ורוח הקודש. אמן. אתם נאהבים מראשית הזמן. התחילו באמת, לשמים. אמון.
תהילה לישו ומריה, לעולם ועד. אמון.