אמר ישוע: "עמי, הרעיון של חזון זה עוסק בבחינת האנונסית של מה שניתן לראות מהראש הגבעה. אני לא מגלה לכם את העתיד בחייכם כי צריך לחיות ברגע הנוכחי כדי לקחת החלטות יומיות. עבור חלק, האנונסיט של מחר או האנונסית לאחר המוות יכולה להעלות חרדה ואף פחדים. אבל נאמניי חייבים לחיות באמונה ובאמון בעזרתי, וזה ילמד לכם שלווה ונחמה בנפשכם. לכל אחד יש להתמודד עם סיפוק צרכיהם של מזון, בגדים ומקום מגורים, אבל אמרתי לך בבשורה כיצד אשאף לצורכיכם כאשר אספק את הצורך של בעלי החיים סביבך. לכן אל תהיו דואגים לדברים אלה ארציים כי יש ערך גדול יותר לי מאשר ציפורי השמים. לגבי מה שבא לאחר מותכם, ידעתם שאני אקים נאמניי מהמתים ביום האחרון כך שתוכלו להיות עמי בגן עדן. אתה על סף לחגוג ימות החג של יום כל הקדושים ויום נשמת המתים, אך צריך להאמין ואמן בעזרתי כדי לעשות אותך לקדוש אחד יום. אם תתחרטו על חטאיכם, תחבבוני ותעקבו אחר מצוותי, תקבל את שכרך כקדוש בגן עדן עמי. לכן אל תהיו פחדים מחיים אלה או לחיים הבאים כי כאשר אתה איתי, מי יכול להיות נגדך?" (40 שנה לכנסיית שם הקדוש) אמר ישוע: "עמי, חזון זה שלי כמלך כל האומות באמת מראה לכם כיצד הייתי משפיע בהיסטוריה של אדם מאז בריאת הארץ. משמאדם חטא והסגירה של השמים, הנביאים ניבאו על גואל הבא. ההיסטוריה של הישועה התמלאה עם סבלותי ומותו בצלב עבור כל חטאייכם. חזרתי לאפוסטלי רבים פעמים שבעזרי ביניהם, ממלכת האל הייתה קרובה בארץ. אני בן דוד, אך מלך כל האומות ולא רק ישראל. כאשר תהללו אותי בכל יום, אתה מכבדים את מלכותי, ואני עםכם תמיד בעצמי בישועתי בטבלאות. אתם חוגגים 40 שנה לכנסיית שם ישו הקדוש, ועכשיו זה יותר מתאים להניח את צלבי על הקיר מול המזבח. עכשיו כאשר תרימו עצמכם אלי עם הכהן בהקדשה, אתה משתתף בסבלותי שאתה רואה בצלבי."