"תודה על בואכם. הייתי מחכה לבואכם. אני ישוע, ילד הבשר."
"דברתי לך הרבה בעונה הפניטנטיאלית של התענית על כניעה - כניעת רצונך - כניעה לרצון האלוהי. תבין שרקונך ורצונותיך זהים. כי אתה רואה את העתיד עם עיני אדם, כלומר לא מושלמים - מה שרוצה אולי לא יהיה מה שאלהים רואה שהצרכך. נבראת לידע ואהבה אלוהים ולשתף בחיי הנצח איתי. רצונותיך מאוד יוכלו שלא להביא אותך לסוף זה. אך רצון אביו שלי מושלם, נצחי ומעורב בכל. כמה טיפש לא לבטוח ברצונו עבורך אז. אם אינך בוטח זה כי אין אוהבת כמו שצריך. האהבה היא המידות הטובה שעוברת דרך כל המידות, במיוחד הביטחון."
"נשמה שתבוטחת רק בעצמה - ברצונותיה ומאמציה - כמו ספינה ללא הגה שנזרקת בים של אהבת עצמי. היא נדחפת על גלי מטרות ריקות ושאיפות חסרי יעוד, לעולם לא מוצאת את הנמל של השלום."
"אבל נשמה שמקבלת הכל מיד אלוהים כבר בשלום. רצונותיה הם רצוני. רצונה הוא רצוני, אשר תמיד הוא רצון אבי השמים. אהבה, ביטחון, כניעה ושלום באים בסדר זה. יותר האהבה הקדושה מגיעת לשלמות בלבך, יותר אתה בוטח - יותר אתה מכניע, יותר אתה בשלום."
"אתם תבקשו להכיר זאת."