אמר ישוע: "עמי, כאשר נכנסים לכנסייה קדושה שבה העם נותן לי כבוד והוקרה על ידי הקדש שלי, יש לך תחושת שלום רוחני גדולה ושמחה באווזיסי של חסדים לנשמתכם. נשמתכם בשקט בנוכחיות האמיתית שלי ואתה מובחר להיות איתי. תודה לכמרים שמבצעים את המיסה ומשמרים על המסורות של אמונתכם הקתולית. בבשורה היומית על השימוש במתנות שניתן, ידוע לך כמה חשוב להשתמש במידות הפיזיות שלך למשימת חייך. כאשר מקדישים הכל לי, אתה מוקדש לכל מעשיכם בשכלי ומשרת אותי כמו שבקשתי מכולם לשרות אותי. יש כאלה שלא משתמשים במתנותיהם, והזו הוא הלקח מהבשורה לא לבזבות מתנתכם. רוצה להדגיש לחסידי כי גם נתנו לכם מידות רוחניות כדי להתפשט בנשמות באמצעות הטבילה שלך וקבלת הקודש. גם על המתנות האלה לשתף את אמונתך עם אחרים לא יקברו או שלא ישתמשו בהן. זה צריך להיות שמחה לך לתת מתנת האמונה כך שאחרים יכולים לחלק בשלום ושמחת אהבתי. אל תהיה חסרת רחמים רק באמונתך, אלא צא לכל הגויים והכריז את הבשורה הטובה של אהבתי וישועת הנשמות. אז כאשר תשקלו חשבונות עםי בשפוט, אשכיר לך על כל הנשמות שאתה הביאתי."
ישו אמר: "עמי, שמעתם הרבה פסוקים מקראיים שאומרים לך ללכת בדרך הצרה או בשער צר כדי להשיג חיים נצחיים. יש רבים שנלכדים בדרך רחבת הדרכים לגיהנום באהבתם לתהילה, כוח וכסף של העולם הזה. הם עשו את דברים אלה לאלים והם מעבדים אותן יותר ממני כאבודים. אם תילכו ברצוני ובמצוותי, זה ישים אותך בדרך הצרה לגן עדן. מה יש לבן להשיג את כל העולם, אך אז הוא אובד את נשמתו? בסוף כל דברים אלה יעברו, אך הנשמה שלך נותרת לנצח והיא בלתי-מוותית ולא תמות מעולם. אך נשמתך תחזיק דין ותהיה אחראית על כל המעשים שלה בארץ. על ידי שמירת נשמתך ישרה איתי בחסד קודש, אתם תמיד תקויים לדינכם. בכל פעם שאני בא לקחת אותכם הביתה, כל מעשי הטוב שהעשיתם לי ולשכן שלכם יהיו בידיכם לשקול נגד חטאיכם האמיתיים וחטאי ההשמטות שלכם. רחמי יהא על נשמתך, אך צדקי גם יעמוד."