יום ראשון, 28 בפברואר 2010
הודעה מאת גברתנו
***
(מרקוס): "תהילתו לישו, מרים ויוסף לנצח! (הפסקה) אני מתודה לגבירתי על שהיא כאן גם כן ואעשה תוספת קטנה זו שהגברתי ביקשת ממני לעשות".
גברתנו
"-ילדי היקרים שלי, תודה על שהייתם כאן שוב! המשיכו בתפילותכם, כי באמצעותן אני מצילה נפשות רבות.
המשיכו בכל התפילות שהנחתתי לכם כאן. רק בשמים תוכל לראות כמה נפשות עזרתי והצלתי עם תפילתכם.
אני מבקשת ממך שוב: לקרוא, להתבודד בכל ההודעות שלי, כך שאעצם ואגבר את אמונתכם יותר ויותר כל יום, עד שתהפכו לחומות בלתי מנוצחות של אמונה, נגד התקפות אויבי. הבנתי, כן, ללא תפילה לא תחושו את אהבת אלוהים, לא תקנו את אהבת אלוהים, לא תשיבו לאהבת אלוהים ולא תגרמו לה לגדול בחייכם.
כשנפש מתחילה לחוש באהבת אלוהים בתוכה, היא מרגישה כבולה, אסורה באהבה, אסורה בשלום, בבשורת, במלאות שאינה חשה או מוצאת לפני כן. אז, כשהיא כלואה באהבה זו, כלואה בבשורות ובחפץ לשיבו לאהבת הנפש החושת, היא מחפשת את פני אהובה, רוצה לדעת אותו, רוצה לדעת אדונו. ואינה מנוח עד שתמצא את פניו, זה הוא, עד שתמצא את האמת, אין תמצא אלוהים חי וקדום: בתפילה חריפה, בהתבוננות הגבוהה ביותר, בהיגיון עמוק, בקומונה רוחנית מלאה עם אותו.
הנשמה, כאשר היא מתחילה להרגיש את אהבת אלוהים, אין לה שמחה אחרת אלא להתבודד פעמים רבות לבד עם אדונה האהוב בתפילה. ולעשות שם עימה, להרגיש חדים של זרימת חסדייו ובעוד כך לתת לו את לביה ואת חייה והלהתאפרף כלהב בוער באשקות לאהוב אותו יותר ויותר אינטנסיבית. אז, הרעש של העולם מזיק לה, מלאך אותה, יבש את נשמתה. והיא רוצה יותר ויותר לצפות בבעלה, כי היא חסרה בו אמיתי. ועתה היא צופה בדברים של העולם כאפר ואבק, כאובייקטים זמניים ונדודים, פחות מאשר עלים יבשים שהרוח נושאת אותם לנצח.
הנשמה מוצאת רק שלווה אז, בבעלה האהוב, באלוהיה ויש לה אוזן לפנימיות של חסד, אם היא יודעת כיצד לגבור על ניסיונות השטן, שינסה בכל דרך להסיט אותה מאהבתו ולגרום לה לחזור לעולם, אם תוכל להתמיד עם מה שהיא קבעה לבדה ומה שלביה מחפש ורוצה. אז לא יוכלו דברים למנוע מנשמתה לעלות גבוה יותר וגבוהה באהבת אלוהים, בחיבור איתו ובחיים מאוד דיויניזד, זה אומר, טבועי בטרנסנדנטיות אלוהית!
אני רוצה להביא אותך לחיים אלו! אני רוצה לילד את האהבה הזו בך! אני רוצה לראותכם כולם בוערים בלהבי אהבת אלוהים הזאת! לכן, אני רוצה תפילות רבות, אני רוצה התקדשותה שלך, אני רוצה ויתור על עצמך, אני רוצה כניעה מלאה לי, כך שאוכל להביא אותכם לחיים האמיתי באלוהים!
תן לִי את כן, ואנכי לקחך.
לא כל אחד ברגע הזה אני מברך: מפתימה, ממדז'וגוריה, מפללוואזאן ומיאקאראי".