הייתי עושה משהו כשרגשתי את הנוכחות של הבתולה ושמעתי את קולה שנתנה לי הודעה. בהודעה דיברה על נושא מסויים שאני חשבתי איתי על אנשים המובילים אותי עם מילותיה הקדושות ואימהיות:
המשתוקק שמקבל את רצון האל בחייו יש לו אהבה יותר מושלמת וטוהרת מאלה שאומרים שהם אוהבים אך דוחים את הניסויים שלא נקבלו עם התגמול. מי שנאמר שהוא אוהב אך לא מקבל את הצלב הוא עני באהבה ואהבתו שמזכיר אותה היא בלתי מושלמת, מלאה בחסרונות, ללא שורשים. מי שקובל את הצלב והניסויים של החיים שנשלחים על ידי האל, נשאר נאמן לו, ללא מרידה נגדו מעולם, יש לו האהבה המושלמת והאמיתית ביותר, כי אהבתו זו יש לה שורשים ומי שאין לו אתה יודע כיצד לדאוג לה ולהגיע בה ערך, כי היא עולה לו בדמעותיו וסבלותיו שהוקרבו לאל בעומק. בצער ובצלב תמצאו את האהבה האמיתית. ללא צער ולא עם הצלב, לא תמצאו את אהבת האל, אלא רק אהבה אישית ובעלת אינטרס עצמי, מופנית רק להנטיות הטבעיות שלכם, שאינה מקדשת ואינה משלימה אותך באיחוד עם האל. בני ישו, אף בשעות הסבל הגדולות והמוות האיום על הצלב, לא הקטין את אהבתו לבני אדם; אלא אהבתו גדלה עוד יותר עבורם, בכך שנתן להם רבים מחילותו ואת רחמיו הבלתי מוגבלים, כי ליבו האלוהי, מקור האהבה הבערת, רצה מאוד את ישועת בני אדם. היות כבני ישו: מאוחדים איתו, עם זכותותיו הבלתי מוגבלות, רוצים להיות מאוחדים לאב ולרוח הקודש, מבקשים חסד אלוהי וישועה לכל האנושות, ללא הפחתת אהבתכם ובתפילת התחינה שלכם למען ישועת כל אלה שצריכים אור האל בחייהם.
לשמוע את דברי הבתולה זכרתי את המילים שאמר ישו פעם לקדושה ג'מה גלגאני, מגינת קבוצת הנעורים שלנו: "ג'מה, למד תחילה לסבול ולאחר מכן ללמוד לאהוב!" כל אחד מאיתנו מוזמן על-ידי כריסטוס להיכנס לבית הספר הזה של אהבה.