הגבירה מגיעה כאם הצוערת. יחד עם שבע החרבות בליבה, יש לה גם פרח ורד קטן. היא אומרת: "אני אם הצוערת. באתי לשבח את ישו."
"יקרים ילדי, בזמן זה המכריע, אנא מזמינה אותכם למחוק את דמעותי באמצעות כניעה לאהבת הקודש. תהיה 'כן' שלך מרגוע על לבי הפצוע. כמה אני מתגעגעת לנשק את כל האנושות בחיבוק לב ולהוביל לשלום לעולם לנצח."
"לא ראיתם ולא הבינתם מה שבא לידי ביטוי."
היא לקחה את הוורד מליבה והוציאה אותו אלי. "זוהי החסד של אהבת הקודש שאני מציעה לכל."
"תעשו זאת ידועה."