יְלָדִים, מַרְיָם הַבְּתוּלָה, אֵם כׇּל העַמִּים, אֵם האֱלֹהִים, אֵם הַכְּנֶסֶת, מַלְכוּת הַמַּלאכִים, עזרת חוטאים וָאֵם רַחֻמנָה לְכׇל בְּנֵי האָרֶץ, הִנֵּה יְלָדִים, היום היא באת אליכם לאהבה ולברך אתכם.
ילדים, עמי הארץ, אינכם אוהבים זה את זה די!
כשהגתי להכין לעלות לארץ, שמעתי קול. היה אביכם, ואמר לי: “מרים מרים בואי אלי!”
ראיתיו נראה מעט יָגוּן, וַאֲמוַרְתִּי: “אבי למה אתה עושה זאת?”
הוא השיב, אומר: "מרים, יש לי כאב גדול כאשר רואה ילדי נמנעים זה מזה, פוחדים לפגוש ולהסתכל אחד בשני. אמרי להם לחפש את הזולת, להתאחד ולהידבר מילים של אהבה זה לזה. יניחו לאהב אחד את השני, זאת תעשה טוב ללבבותיהם ומוחם ותהיה מזון לנשמתי!"
כאן ילדים, זו מה שאמר לי האב! התכוונתם להקל על חלק מהכאב של הלב הקדוש ביותר?
זכרו, אם תעשו זאת, זה יהיה חסד מעל לכל לכולם כי כל גסטה אוהבת שתעשו לאב היא חסד גדול לך. כפי שנראה, האב לא שואל דבר עבור עצמו; מה שהוא שואל ממך, הוא מחזיר אליך בהרבה עם החסדים!
באו, נפגשו ונתקע לדבר, אל תהיו בלתי נוחים, חילוף דעות מעולם לא פגע באף אחד. דברו על מה שתרצו, אם תרדפו את הבעיות שלכם, תחושו טוב יותר כי חלקתם אותן! אין חשיבות אם האדם שעושה זאת מתאים או לא, עשו זאת כי גם זה יהיה חסד לך.
באו ילדים, אל תכזבו את עצמכם כי אתם עשויים מהבשר של האב!
תהילה לאב, לבן ולרווח הקדוש.
ילדים, אם מריה ראתה אתכם כולם ואהבה אתכם כולם מהעומק של לבָּה.
ברכתי אותך.
תפלו, תפלו, תפלו!
הבתולה לבשה לבנה עם מנטל כחול, היא לבשה כתר של שנים עשר כוכבים על ראשה ומתחת לרגליה היו הילדים שחיפשו זה את זה.