יום שבת, 5 באפריל 2025
האדמה במדיוגורייה ברוכה
מסר מן השמיים לוולנטינה פפאגניה בסידני, אוסטרליה בתאריך 18 למרץ 2025
במהלך הלילה, בזמן שסבלתי מכאבים פיזיים עזים, ניסיתי להתפלל את הכריית השליחים, אבל כל מה שעשיתי זה לחזור על השורה הראשונה: אני מאמין באלוהים אב יכול כל.
בתוך הסבל הזה, הגיע המלאך.
הוא אמר, “בואי איתי. אני אלוקח אותך לפגוש קבוצת מלאכים.”
לפתע מצאנו את עצמנו בקרב הרבה מלאכים שמימיים – בגבהים משתנים, כולם לבושים לבן ולכולם שיער בלונדיני גלי. חלק נראו צעירים יותר, בעוד שאחרים היו מבוגרים יותר, כולם זוהרים בקדושה. הם חיכו לנו.
המלאכים אמרו, “ולנטינה, היום את מקבלת חסדים מאדוננו ישוע. הוא שלח אותנו, כקבוצה, לדבר איתך. אנחנו שליחי האל, והוא שלח אותנו לחשוף לך מסר של בשורה טובה.”
“אנחנו רוצים לספר לך שניסים רבים קורים עכשיו בעולם ואם מרי ואדוננו ישוע מאפשרים להם לקרות. הם קורים במדיוגורייה. האדמה במדיוגורייה ברוכה – זו אדמת קודש שבורכה על ידי אדוננו ישוע ועם מרי, מלכת השלום, אשר הופיעה שם במשך שנים רבות. האדמה והקרקע הן קדושות.”
"Terra Sancta!" הם קראו בקול ותמשיכו לחזור על "Terra Sancta! Terra Sancta!"
המלאכים המשיכו, “כעת אנשים רבים מנסים לקחת חלק מהאדמה הביתה, וחלקם אפילו לוקחים אותה בכמויות גדולות. הם מאמינים שניסים רבים יקרו דרך האדמה ממדיוגורייה כשהם לוקחים אותה איתם.”
אמרתי למלאכים, “אני מאמין בקרוב לא תישאר שם יותר אדמה!”
הם צחקו בשקט ואמרו, “יש שם מספיק!”
בחזון, הראו לי איך אנשים לוקחים תיקי גב מלאים באדמה. המלאכים אמרו, “הם קצת חמדנים. אין צורך לעשות את זה. כמות קטנה היא מספיקה.”
ואז, המלאכים חשפו משהו אחר. הם אמרו, “במקומות רבים בעולם יפרצו מעיינות של מים מהאדמה, אשר גם כן יהיו מרפאים לחולים. הם יכולים לשתות את המים או לבְרך בהם.”
בזמן שהמלאך שלי ואני שוחחנו עם קבוצת המלאכים, פעוט יפהפה הופיע פתאום. הוא נראה בן ארבע או חמש שנים עם שיער כהה. הוא בא ישירות מולי.
תוך כדי שהוא מסתכל עליי, הוא אמר, “אני כל כך רעב. את יכולה לתת לי משהו לאכול?”
ברגע שאמר את המילים האלה, חתיכות שוקולד בעטיפות בודדות הופיעו בידי. היו כמה חלקים די רבים. פיתחתי אותם אחד אחד והתחלתי להכניס אותם לפה הקטן שלו, והוא צרך כל אחד מהם.
המלאכים הסתכלו עליי ועל הפעוט, וחייכו תוך כדי שהצהירו, "הוא Divino Jesu! Divino Jesu!"
הם ידעו מיד שהפעוט הוא אדוננו ישוע והחלו להלל ולפאר אותו—הילד האלוהי ישוע.
חשבתי, ‘יש כאן מלאכים, אז למה אדוננו ישוע צריך לבוא ולבקש ממני אוכל?’
ואז ה’אדון הקטן ישוע אמר, “אבל אני עדיין רעב ורוצה עוד ממך.”
אז הבנתי שהוא לא רעב לאוכל אלא לנפשות. אדוננו ישוע רעב לתפילות וצמא לנשמות כדי להציל אותן.
המלאכים אמרו, “אנחנו המלאכים שלך להיום ואנחנו נלך איתך כדי להגן עליך.” היום זכיתי בכל המלאכים האלה לשמירתי.
בזמן שדיברתי עם המלאכים הרגשתי שאני מכירה אותם, היכרות אמיתית.
אחר כך אמרתי להם, “אני חייבת ללכת עכשיו.”
הם שאלו, "אבל את יודעת איך לחזור?"
השבתי, “אני חושבת שאמצא את הדרך שלי.” אמרתי זאת כי יכולתי לראות יער ירוק ושופע בקרבי, עם כביש שעובר דרכו ובמוחי חשבתי פשוט ארד בכביש הזה ובסוף אמצא את היציאה.
המלאכים הסתכלו אחד על השני, חייכו וצחקו ואמרו, “לא תמצאי את הדרך. אנחנו אלה שננחה אותך ונחזיר אותך.”
אמרתי, "תודה לך, מלאכי השומר." הם החזירו אותי הביתה.